<h1>ראבי"ה סימן אלף קנ"ג</h1>
<h2>דף ה:</h2>
תניא בסיפ[ר]א אמור אל הכהנים [ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן בני אהרן אין מיטמאין למתים ומיטמאות הן בנות אהרן למתים בני אהרן יכול חללין ת"ל הכהנים יצאו חללים] ובפ"ק דסנהדרין (ה' ע"ב) גרס[ינן] ר' חזייה לההוא גברא דהוה קאי בבית הקברות א"ל לא בן פלוני כהן את א"ל (תכחינ') [אבא גבה עינים הוה] ונתן עיניו בגרושה וחללו, ודריש התם מקראי דמוזהר נמי על הקטנים ועל הדם ועל כל טומאות הפורש[ו]ת מן המת, בעמיו בזמן שעמיו שם אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. ותניא נמי (נזיר מ"ז ע"א) כהן גדול ונזיר שהיו מהלכין בדרך ופגעו במת וכו'. ואיזהו מת מצוה כדתניא (שם מ"ג ע"ב) איזהו מת מצוה כל שאין לו (קרובים) [קוברים] קורא ואחרים עונין אותו (ו)אין זה [מת] מצוה.
